החלטה בתיק בר"ע 30534-10-11

1.     לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בתל אביב-יפו (השופטת דגית ויסמן; ס"ע 17006-09-11), מיום 27.9.2011, בה נדחתה בקשת המבקש למתן צו מניעה זמני, שיורה על ביטול פיטוריו והשבתו לעבודתו במשיבה (להלן - המועצה).

הרקע העובדתי לבקשה

2.     המבקש היה עובד קבוע של המועצה מאז שנת 1996, ושימש בה כקב"ט וכסייר שדות.

3.     ביום 21.7.2010 הודיע מנכ"ל המועצה למבקש שהוחלט להתקין ברכבו מכשיר GPS. המבקש התנגד להתקנת המכשיר ברכבו, מפני החשש לפגיעה בפרטיותו. בעניין זה מתנהלים שני הליכים מקבילים בבית הדין האזורי בפני מותב אחר (ס"ע 51928-01-11; נדון במאוחד עם ס"ק 57100-01-11; להלן - עניין ה- GPS). האחד הוגש על ידי המבקש והשני על ידי ההסתדרות כהליך קיבוצי.

4.     במהלך חודש נובמבר 2010 ביקשה המועצה לפטר את המבקש, אך ועדת הפיטורים שהתכנסה ביום 13.12.2011 החליטה שאין מקום לפטרו, אולם יש לשקול לבטל את מינויו כסייר שדות, ולהותיר אותו בתפקיד קב"ט המועצה בלבד.

5.     במסגרת ההליך בבית הדין ולאחר שהתקבלה החלטת ועדת הפיטורים, הצדדים פנו להליך גישור, אשר הסתיים ביום 14.6.2011 ללא תוצאה.

6.     ביום 15.6.2011 קיבל המבקש שני מכתבים: אחד בעניין חריגות שנמצאו בשכרו; השני בעניין דו"ח פיקוד העורף וליקויים במערך החירום של המועצה, מחודש דצמבר 2010 (להלן - דו"ח פיקוד העורף).

7.     בימים 19-23 ביוני 2011 נערך תרגיל "נקודת מפנה 5". המועצה השתתפה רק ביום אחד מהתרגיל. הצדדים חלוקים לגבי משמעות המסקנות העולות משני דוחות אלה.

8.     במקביל, לאחר שהתבקשה עמדת המבקש ביחס לחריגות השכר, החליט מנכ"ל המועצה לבטל את הסדרי השכר החורגים לשיטתו.

9.     ביום 20.7.2011 נמסרה למבקש הודעה על כוונה לשקול את סיום העסקתו במועצה, מן הטעם שמסקנות דו"ח פיקוד העורף, טענותיו של המבקש לגבי עמידת המועצה בתרגיל העורף האחרון והתייחסותו לנושא ה-GPS, הביאו את המועצה למסקנה כי "קיים חוסר התאמה ברור" של המבקש לתפקידו.

10.           המבקש זומן לישיבת שימוע ליום 1.8.2011. לבקשת בא כוחו, הישיבה נדחתה ליום 4.8.2011. ביום 3.8.2011 הודיע ב"כ המבקש כי מרשו לא יופיע לישיבת השימוע, ואכן כך היה.

11.ביום 4.8.2011 התקיימה ישיבת ועדת הפיטורים, בהשתתפותם של מנכ"ל המועצה, יועצה המשפטי, הגזבר, סגן ראש המועצה, וכן שלושה נציגים של ועד העובדים במועצה. חברי הוועד נתנו הסכמתם לפיטורי המבקש.

12.           במכתב מיום 7.8.2011 ניתנה למבקש הזדמנות נוספת להשלים או להוסיף טענותיו לוועדה. המבקש לא עשה כן, אלא ביקש להשהות את קבלת ההחלטות בעניינו עד שובו של בא כוחו מחו"ל.

13.           ביום 11.8.2011 החליטה ועדת הפיטורים על פיטורי המבקש. מסירת ההחלטה עוכבה עד ליום 21.8.2011, לאחר חזרתו של ב"כ המבקש מחו"ל.

14.           ביום 8.9.2011 הגיש המבקש לבית הדין האזורי בקשה למתן צו מניעה זמני אשר יורה על ביטול פיטוריו מעבודתו במועצה והשבתו לעבודתו. מספר ימים לאחר מכן הוגשה תביעתו העיקרית בעניין.

15.           בהחלטתו מושא בקשה זו קבע בית הדין האזורי, כי לא שוכנע, על יסוד הראיות שהוצגו בפניו בשלב זה, כי החלטת הפיטורים לא היתה סבירה. בית הדין קבע, כי נראה שהחלטת הפיטורים התבססה על דו"ח פיקוד העורף, וכי יש ליתן משקל מיוחד לעובדה שמדובר בדו"ח שהוכן על ידי צד שלישי ולא על ידי המועצה. בית הדין קבע כי הדו"ח מדבר בעד עצמו ומסקנותיו חמורות, ולפיו "הרשות אינה מוכנה וכשירה לחירום בתחומי ההתגוננות האזרחית." המבקש עצמו העיד כי חלק מהנושאים הכלולים בדו"ח, בהם הרשות קיבלה ניקוד נמוך ביותר, הינם בתחום אחריותו. באשר להימנעותה של המועצה מלפעול בהתאם לדו"ח במשך התקופה בה ניהלו הצדדים הליך גישור קבע בית הדין, כי אין בכך כדי לפעול לחובתה של המועצה או להעיד על חוסר תום לב מצידה, בין השאר משהמועצה הבהירה למבקש, עוד בתחילת הליך הגישור, כי תפעל בהתאם לדו"ח ככל שהגישור לא יצלח. 

באשר לעניין ה-GPS קבע בית הדין, כי זה לא הובא כנימוק לפיטורים, אלא כשיקול המעיד על מערכת היחסים העכורה שנוצרה בין הצדדים. לאור האמור קבע בית הדין האזורי, כי המועצה הציגה די ראיות בשלב זה שיש בהן כדי להצדיק לכאורה את החלטתה בדבר פיטוריו של המבקש. 

המבקש העלה בבקשתו טענות באשר לפגמים פרוצדורליים שונים שנפלו לשיטתו בהחלטת הוועדה. בית הדין ציין בהקשר זה, כי גם אם נפל פגם בהליך, לבית הדין שיקול הדעת והסמכות להכריע אם מתקיימות נסיבות המצדיקות אכיפת יחסי עבודה, ולשם כך עליו לשקול גם שיקולים כלליים, כגון השפעת הצו על יחסי העבודה אצל המעביד. בית הדין דחה את הטענות לגופן, וביניהן את טענת המבקש לפיה היה על הוועדה לבקש את הסכמת ההסתדרות לפיטורים ולא של ועד העובדים, שכן על פי חוקת העבודה, די בכך שניתנה הסכמת הוועד, ולא נדרשת דווקא הסכמת הארגון היציג. מעבר לכך קבע בית הדין, כי הטענות לפיהן הוועד פועל בניגוד לעמדת ההסתדרות נשמעו גם בהליכים בעניין ה-GPS, והעובדה שהוועד לא פוזר מאז שהחלו הליכים אלו ועד למועד החלטת הפיטורים, שוקלת אף היא לדחיית הטענה בשלב זה. באשר ליחסי העבודה במועצה ציין בית הדין, כי נראה שהעובדה שהצדדים היו בהליך גישור שנמשך מספר חודשים ולא צלח, תומכת בעמדת המועצה לפיה יחסי העבודה עלו על שרטון, ומשכך אין להורות על אכיפת יחסי העבודה בנסיבות אלה. לאור האמור דחה בית הדין האזורי את הבקשה. מכאן הבקשה שלפני.

16.           יצויין, כי ההסתדרות הודיעה על הצטרפותה להליך זה, בהתאם לסעיף 30(ב) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969. הנימוק העיקרי להצטרפותה הוא החשש שמא השארת פיטוריו של המשיב על כנם, תייתר את שני ההליכים שמתנהלים בבית הדין האזורי בעניין ה-GPS.